הטעות הנפוצה: מיקוד רק בטכנולוגיה
רבים מהארגונים שמתכננים מערך התאוששות מאסון (Disaster Recovery) מתמקדים רק בחלק הטכני:
- פריסת תשתיות בענן או באתר חלופי
- הגדרת RPO (Recovery Point Objective) ו-RTO (Recovery Time Objective)
- ביצוע בדיקות תקופתיות
אבל זה לא מספיק.
התהליך קריטי לא פחות מהטכנולוגיה!
מעבר להקמת אתר DR טכנולוגי, יש צורך בתוכנית התאוששות מסודרת (DRP – Disaster Recovery Plan) שתגדיר בדיוק כיצד הארגון יתמודד עם תרחיש של אסון.
תוכנית DRP היא תנאי הכרחי להמשכיות עסקית, משום שהיא מבטיחה שכל בעלי התפקידים ידעו איך לפעול בזמן אמת – ולא רק שהמערכות יוכלו לעלות מחדש.
מה כולל תהליך התאוששות נכון?
הגדרת נהלים ברורים לכל מחלקה – מי אחראי להפעיל את סביבת ה-DR? מי מקבל את ההחלטה? איך מעדכנים את הלקוחות?
הגדרת תרחישים אפשריים – תקלות חומרה, מתקפות סייבר, השבתת תשתיות ועוד.
הדרכות ותרגולים – ללא הכשרה מתאימה, גם המערכת הכי מתקדמת לא תציל אתכם ברגע האמת.
תיאום עם ספקים ושירותים חיצוניים – לוודא שלכל מי שמעורב יש גישה למידע הדרוש בזמן חירום.
BCP – ההיבט הרחב יותר
תוכנית התאוששות מאסון (DRP) היא רק חלק מתוך ה-BCP (Business Continuity Plan), שמתייחס להמשכיות העסקית הכוללת. ה-BCP כולל לא רק את הצד הטכנולוגי, אלא גם את התהליכים העסקיים, תפקוד העובדים, תיאום מול לקוחות וספקים, ודרכי פעולה במקרי חירום.
המסקנה – התאוששות מאסון DR זה לא רק IT!
ללא תוכנית DRP, העובדים לא ידעו כיצד לפעול בזמן אסון.
היעדר BCP עלול לגרום לקריסת העסק – גם כאשר השרתים ממשיכים לפעול.
המפתח להתאוששות מוצלחת טמון בשילוב נכון בין היבטים טכנולוגיים לתהליכיים.
היעדר BCP עלול לגרום לקריסת העסק – גם כאשר השרתים ממשיכים לפעול.
המפתח להתאוששות מוצלחת טמון בשילוב נכון בין היבטים טכנולוגיים לתהליכיים.
אל תוותרו על התהליך – זה מה שיבטיח את ההמשכיות העסקית שלכם!
התעוררות בתחום הגנת הפרטיות: מיפוי פערים ועמידה בתקנות החוק
בעקבות אישור תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, חלה התעוררות משמעותית בקרב ארגונים בנוגע לצורך במיפוי פערים ויישום תקנות הפרטיות. ארגונים רבים מבינים שההיערכות לשינויים שייכנסו לתוקף באוקטובר 2025 היא חיונית, אך לא תמיד מבינים שניתן לעמוד בדרישות החוק בצורה יעילה וללא הוצאות כבדות.
כיצד לעמוד בתקנות הפרטיות בעלות מינימלית?
עמידה בחוק הגנת הפרטיות אינה מחייבת השקעות גדולות. באמצעות ניצול חכם של הכלים הקיימים בארגון ושיפור תהליכי העבודה, ניתן לעמוד בדרישות החוק מבלי להכביד על התקציב או המשאבים.
השלב הראשון והקריטי הוא מיפוי פערים – יש להבין היכן הארגון נמצא ביחס לדרישות החוק, לזהות סיכונים ולהתאים את מערך ההגנה על המידע בהתאם. ניתן לבצע את ההתאמות הנדרשות תוך שימוש בפתרונות קיימים בארגון, במקום לרכוש טכנולוגיות חדשות ומורכבות.
פתרונות יישומיים לעמידה בתקנות – ללא השקעה נוספת
1. הצפנת מחשבי הארגון באמצעות פתרונות מובנים
במקום לרכוש תוכנה ייעודית להצפנת מחשבים, ניתן להשתמש ב-BitLocker, פתרון הצפנה מובנה של Microsoft. BitLocker מאפשר הצפנה אוטומטית של מחשבים בארגון, מה שמבטיח הגנה על מידע אישי במקרה של אובדן או גניבה – ללא צורך ברכישת פתרונות חיצוניים.
2. עדכון מערכות באופן אוטומטי
שמירה על מערכות מעודכנות היא אחד הסעיפים המרכזיים בתקנות החדשות. ניתן לבצע זאת באמצעות WSUS (Windows Server Update Services) – פתרון חינמי של מיקרוסופט המאפשר ניהול והפצת עדכונים לכל מחשבי הארגון, ובכך לשמור על רמת אבטחה גבוהה ללא עלויות נוספות.
סיכום : התאוששות מאסון
עמידה בתקנות הפרטיות אינה בהכרח כרוכה בהשקעות משמעותיות. ניהול נכון של המשאבים הקיימים, שיפור תהליכי העבודה, וניצול פתרונות מובנים יכולים לאפשר לארגונים להיערך לתיקון 13 בצורה מושכלת ויעילה. היערכות מוקדמת יכולה לצמצם סיכונים, לשפר את רמת האבטחה ולחסוך בעלויות בטווח הארוך.
אבטחת סייבר ו-IT – שני עולמות, פתרון אחד
